פסק-דין בתיק עמש"מ 33655-02-11

נגד המערערת הוגשה תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה (" בית הדין") בתיק בד"מ 8/11, והיא הגישה בקשה לקבלת חומר חקירה הכולל תעודות מינוי או הסמכה של חוקרי נציבות שירות המדינה; תכתובת בין פרקליט מחוז חיפה (פלילי) לבין עו"ד א' רוזנטל מפרקליטות המדינה; דו"חות ידניים אודות נוכחות בעבודה של פרקליטים מסוימים בפרקליטות המחוז ודו"חות מודפסים לגבי כל אחד מהם; דו"חות נוכחות של פרקליטים ופלטים ממוחשבים של כניסה ויציאה מהחניונים של משרד המשפטים בתקופה הנזכרת בבקשה. לאחר קבלת תשובת המשיבה, החליט בית הדין ביום 16.2.11 לדחות את הבקשה  (" ההחלטה") וכנגדה מכוון הערעור שבפניי.

ביום 23.3.11 ביקשתי את תשובת המשיבה לערעור אולם חלף תשובה לערעור הגישה המשיבה בקשה לדחותו על הסף ואף שלא התבקשה לעשות כן, הגישה המערערת תשובה לבקשה זו, וביום 6.4.11 שמעתי את טענות הצדדים, ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושקלתי את טענות הצדדים החלטתי לדחות את הערעור.

המערערת איננה מתעלמת מן העובדה שבשונה מן המצב בדין הפלילי, הוראות הדין החלות על ההליך שבפני בית הדין אינן מאפשרות הגשת ערעור על החלטת ביניים, ואין מחלוקת שכזו היא החלטתו של בית הדין שכלפיה מכוון הערעור. במילים אחרות, בעוד שסעיף 74(ה) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב-1982 (" חסד"פ") מאפשר הגשת ערר על החלטת ביניים שעניינה גילוי חומר חקירה, לא קיימת הוראה דומה בחוק שירות המדינה [משמעת] תשכ"ג-1963 (" חוק המשמעת")  ולכן, לכאורה, אין באפשרותה של המערערת להגיש ערעור על ההחלטה. עם זאת, המערערת טוענת כי זכויות נאשם בהליך משמעתי אינן צריכות להיות פחותות מאלו של נאשם בהליך פלילי, ובתמיכה לכך היא מפנה לפסק דין שניתן בבית משפט זה בתיק עמש"מ 13684-05-10 נסריאצ'י נ' נציבות שירות המדינה (טרם פורסם, 15.8.10). בתשובתה לבקשת המשיבה לדחיית הערעור על הסף הרחיבה המערערת את טענותיה בעניין זה, והיא טוענת שהחלטה בעניין גילוי חומר חקירה איננה החלטת ביניים רגילה שלא ניתן להגיש עליה ערעור. בתמיכה לטענה זו היא מביאה את החלטתו של בית המשפט בתיק בש"פ 4624/10 היועץ המשפטי לממשלה נ' פרנקלין נובק (טרם פורסם, 24.6.10), שעניינו ערעור שהגיש היועץ המשפטי לממשלה על החלטה בעניין גילוי חומר חקירה בהליכים לפי תקנות ההסגרה [סדרי דין וכללי ראיות בעתירות] תשל"א-1970 (" תקנות ההסגרה"), והיא טוענת כי בדומה לתקנות שירות המדינה [משמעת] [סדרי הדין של בית הדין] תשכ"ד-1963 (" תקנות המשמעת"), גם בתקנות ההסגרה אין הוראה המאפשרת הגשת ערעור על החלטה בעניין גילוי חומר חקירה, ואף על פי כן לא מנע הדבר מהמדינה להגיש ערעור על החלטת הערכאה הראשונה באותו עניין, אשר הורתה להעביר למשיב מסמכים הקשורים להליך ההסגרה. המערערת הפנתה גם לפסק הדין שניתן בבש"פ 501/09 היועץ המשפטי לממשלה נ' מאיו ואח' (טרם פורסם, 10.5.09 ) (" עניין מאיו") שבו נאמר, בדעת רוב, שעל אף העדר הוראה מפורשת בחוק ההסגרה ובתקנותיו בדבר האפשרות לערור על החלטות ביניים של בית המשפט בהליכי הסגרה, יש לגזור גזירה שווה מההסדר המקביל הקיים בסעיף 74(ה) לחסד"פ, ובהתאם לכך נקבע כי גם בהליכי הסגרה ניתן לערור על החלטות ביניים.

המשיבה מצידה הפנתה לפסק הדין שניתן בבג"צ 6132/08 פלוני נ' נציבות שירות המדינה (טרם פורסם, 5.8.08), שבו דחה בית המשפט עתירה שכוונה נגד החלטת ביניים שעניינה פסלות ראש ההרכב שישב בדין, ונקבע כי אף אם יש לאקונה בנוגע להשגה על החלטות ביניים של בית הדין למשמעת, הדרך הנכונה לעשות כן היא בדרך ערעור על פסק הדין הסופי ולא בדרך של עתירה לבג"צ. המשיבה מוסיפה וטוענת כי אם כך הדבר בנוגע להחלטת ביניים שעניינה פסלות, על אחת כמה וכמה שכך צריך הדבר להיות בהחלטת ביניים שעניינה בגילוי חומר חקירה.

כאמור, דעתי היא שיש לדחות את הערעור ונראית לי עמדת המשיבה על פני עמדת המערערת.

מושכלות ראשונים הם שזכות ערעור או ערר קיימת רק אם נקבע כך במפורש בחוק (בג"ץ 87/85 ארג'וב נ' מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון, פ"ד מב(1) 353, 362 (1988)) ולכן, באין הוראת חוק המקנה למערערת זכות ערעור או ערר על ההחלטה, אין מנוס מדחיית ערעורה.

השאלה הנשאלת היא אם, על אף הכלל האמור, יש מקום לאפשר למערערת להגיש ערעור על ההחלטה על יסוד פסיקת בית המשפט בעניין מאיו, ודעתי היא כי התשובה לשאלה זו היא שלילית. ראשית, מפני שלדעתי תחולתה של ההלכה שנפסקה בעניין מאיו מוגבלת רק להליכים שלפי חוק ההסגרה ולא ניתן להרחיבה למקרים אחרים. שנית, את העובדה שבעניין מאיו סבר בית המשפט שיש לאפשר הגשת ערר על החלטת ביניים בהליך הסגרה אף ללא הוראה בחוק המאפשרת זאת, ניתן להסביר על רקע נסיבותיו המיוחדות של העניין שנדון שם, אשר אין ולא כלום בינן לבין ענייננו. עיקרה של ההנמקה באותו עניין היה החשש מפני היווצרות מעשה עשוי, שאם לא יוכל להיות מתוקן על דרך ערעור על החלטת ביניים, שוב לא תהיה תועלת באפשרות לערער על פסק הדין הסופי מחמת שהחלטת הביניים כבר יושמה.

לעומת זאת, בענייננו, המצב שונה בתכלית השינוי, הן מפני שמושא ההחלטה אינו חומר חקירה במשמעות שיש לתת לו לפי סעיף 74 לחסד"פ כי אם חומר ראיות שהמערערת טוענת שהוא יכול לשמש לה תשתית לביסוס טענת הגנה מן הצדק שעניינה אכיפה בררנית. לשון אחרת, חומר הראיות שאותו ביקשה המערערת נועד, לטענתה, להראות כי המעשים והמחדלים המיוחסים לה הם נחלת הרבים ביחידה בה היא מועסקת, וכי, כאמור, הגשת האישום נגדה הינה בבחינת אכיפה בררנית, ומכל מקום, היא תוצאה של התנכלות ושיקולים אחרים שאינם ממין העניין. זכותו של נאשם לעיין בחומר החקירה המשמש יסוד לאישום נגדו נועדה להבטיח לו משפט הוגן ולאפשר לו להתגונן בפני אותו אישום (ע"פ 79/73 לביא ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד כח (2) 505 (1990)) אולם, כאמור, חומר הראיות שלגילויו עתרה המערערת, איננו חומר חקירה כי אם חומר שלטענתה, דרוש כדי לבסס את הגנתה. כדי להשיג חומר ראיות זה פתוחות בפני המערערת האפשרויות הדיוניות שעליהן הצביע בית הדין בסיפא של החלטתו (הגשת בקשות ממוקדות או שימוש בסעיף 108 לחסד"פ) ומכאן השוני שבין עניינה של המערערת לבין המקרה שנדון בעניין מאיו שעליו מסתמכת המערערת.

למעלה מן הדרוש אוסיף כי לאחר הדיון ביקשה המערערת לצרף מספר אסמכתאות שעניינן חובת גילוי חומר ראיות הנוגע לטענת הגנה מן הצדק (ב"ש 9179/07 בן גביר נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 29.5.08) ועת"מ 814/07 סגל נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 12.2.08)). עיינתי באסמכתאות אלה ולא מצאתי בהן תמיכה מספקת לטענותיה של המערערת.  בהחלטה שניתנה בב"ש 9179/07 הנ"ל נאמר אמנם שחומר ראיות הנוגע להעמדה לדין של אחרים באותו עניין הוא בבחינת חומר חקירה במשמעות סעיף 74 לחסד"פ אולם כשלעצמי אני נוטה להטיל ספק אם אכן אלה הם פני הדברים, ומכל מקום, מחמת האפשרות שהותיר בית הדין למערערת בהחלטתו, שאותה היא תוכל לנצל לשם ביסוס הגנתה, איני רואה צורך להידרש לשאלה זו מעבר לכך.  על כל פנים, יש להניח שככל  שהמערערת תפעל בהתאם לאמור בסיפא של ההחלטה , לא תערים  המשיבה בפניה מכשולים דיוניים או אחרים למימוש זכותה להתגונן.

סיכומו של דבר, הערעור נדחה.

ניתן היום,  ו' ניסן תשע"א, 10 אפריל 2011, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: